שלום אמא, שלום אבא

עכשיו אני בכיתה א', לכאורה ילד גדול.

אני צריך ללמוד דברים רבים:

להסתדר עם חברים חדשים, להתרכז, ללמוד, לבצע הוראות, להשגיח על הילקוט ושאר חפציי שלא יאבדו, להתאפק, לוותר, לשמור על הכללים.

אני יודע שאתם סומכים עלי שאעמוד בכל אלה, פחות או יותר.

אבל אמרתי

"כאילו גדול" – למעשה, אולי בבית לידכם, אחזור להתנהג כמו ילד מעט קטן. אולי אבכה לפעמים מרוב מתח, על אף שכבר מזמן אינני בוכה סתם.

אולי אצמד אליכם יותר מדיי כמו פעם כאשר באמת הייתי קטן, פשוט מפני שקצת מפחיד להיות גדול פתאום, עצמאי פתאום. יתכן שאפילו אצעק כדי להתפרק קצת, אכסוס ציפורניים, אמצוץ אצבע ואולי אפילו… ארטיב.

אינני מבטיח כמובן שכל זה יקרה לי, אבל אם יקרה, אנא, הבינו אותי אם אצליח לגדול בבת אחת בשני המקומות, גם בבית וגם בבית הספר.

וותרו לי קצת אם אתפנק, אחרי הכל אתם ההורים שלי.

גם אתם מתוחים כאשר אתם מתחילים לעבוד במקום חדש או עוברים דירה.

אבל כפי שהתגברתם אתם, אתגבר אני. בטחו בי!!!